1א משנה קדשי קדשים, שנאמר בראש הפרק הקודם ששחיטתם בצפון, ששחטן בראש המזבח — ר' יוסי אומר: כאילו נשחטו בצפון. ר' יוסי בר' יהודה אומר: מחצי מאמצע המזבח ולדרום — כדרום, מחצי המזבח ולצפון — כצפון.2ב גמרא אמר רב אסי אמר ר' יוחנן, אומר היה ר' יוסי: כוליה כל המזבח כולו בצפון העזרה קאי הוא עומד. ושואלים: אם כן, ומאי ומה פירוש מה שנאמר במשנתנו שקדשי קדשים שנשחטו בראש המזבח כאילו נשחטו בצפון העזרה? הרי נשחטו בצפון ממש! ומשיבים: מהו דתימא שתאמר: בעינן צריכים אנו שיקיים בשחיטה גם את התנאי "על ירך המזבח" ויקרא א, יא, וליכא ואין כאן, שהרי אין זה בצד המזבח, קא משמע לן משמיע לנו שגם כך כשר הדבר.3אמר ליה לו ר' זירא לרב אסי: מדברי ר' יוחנן עולה כי משום שהמזבח כולו בצפון, לכן שחיטת קדשי קדשים בראשו כשרה. אלא מעתה, לר' יוסי בר' יהודה, שאמר כי מחציו של המזבח לדרום כדרום, ומחציו ולצפון כצפון, הכי נמי כך גם כן נאמר, שלדעתו חציו של המזבח בצפון וחציו בדרום ממש?4וכי תימא הכי נמי ואם תאמר כך הוא גם כן, והא את והרי אתה עצמך הוא דאמרת משמיה שאמרת משמו של ר' יוחנן: מודי מודה רבי יוסי בר' יהודה שאם שחטן את קדשי הקדשים כנגדן כנגד אותו מקום בקרקע, מחצי המזבח וצפונה — פסולה, ואם כן לשיטתו אין המזבח מצוי בצפון כלל!5אמר ליה לו רב אסי: דברי ר' יוחנן, שלדעת ר' יוסי המזבח כולו מצוי בצפון, לא נאמרו כהסבר לדעתו במשנתנו, אלא כענין לעצמו. ובטעמה של המחלוקת שבמשנה הכי קאמר כך אמר ר' יוחנן: שניהם, ר' יוסי ור' יוסי בר' יהודה, מקרא אחד דרשו, שנאמר: "מזבח אדמה תעשה לי וזבחת עליו את עלתיך ואת שלמיך" שמות כ, כא,6ר' יוסי סבר סבור: הכוונה היא שהמזבח כולו כשר לשחיטת עולה וכולו כשר לשלמים. ורבי יוסי בר' יהודה סבר סבור: מפסוק זה למדים שחציו לעולה וחציו לשלמים.7וטעמו, דאי סלקא דעתך שאם עולה על דעתך שכולו לעולה כשר, אם כן מדוע היה צורך להזכיר ששוחטים עליו גם עולה וגם שלמים? השתא עכשיו, הרי כולו לעולה כשר, למרות שדינה להישחט דווקא בצפון, כולו לשלמים מיבעיא נצרכה לומר? והרי שלמים כשרים לשחיטה בכל העזרה! אלא הוזכרו גם שלמים כדי לומר שיש חלק במזבח בו ניתן לזבוח רק שלמים.8ושואלים: ואידך והאחר, ר' יוסי, מה הוא משיב על כך? מדוע הוזכרו שלמים? ומשיבים: איצטריך הוצרך הדבר להיאמר, כי סלקא דעתך אמינא יעלה על דעתך לומר: עולה הוא דדחיק ליה שדחוק לה המקום, שהרי אינה נשחטת אלא בצפון, ואולי משום כך מותר גם לשוחטה על המזבח עצמו, אבל שלמים שלא דחיק ליה דחוק להם המקום — אימא אמור שלא, קא משמע לן משמיע לנו שכשר הדבר.9ג גופא לגופה של הלכה שהזכרנו, אמר רב אסי אמר ר' יוחנן: מודי מודה ר' יוסי בר' יהודה שאם שחטן קדשי קדשים כנגדן כנגד חציו הצפוני של המזבח, אבל בקרקע — פסולות. אמר ליה לו רב אחא מדיפתי לרבינא: מאי מה פירוש הדברים שאמר "כנגדן בקרקע"? אילימא אם תאמר ששחטם על גבי רוחב אמה של יסוד המזבח, או על גבי רוחב אמה סובב המדריגה המצויה למעלה מחציו של המזבח, הרי האי גופיה זה עצמו מזבח הוא! ועוד, אם תפרש כך, מאי מה משמעות "כנגדן בקרקע"? הרי אין זה בקרקע!10וכי תימא ואם תאמר ש"כנגדן בקרקע" כוונתו דעביד שעושה מחילות בקרקע מתחת למזבח, ושחיט בהו ושוחט בהם, על כך יש להקשות: וכי האי גוונא מי הוי ומזבח כגון זה האם הוא בכלל נחשב למזבח? והתניא והרי שנויה ברייתא: "מזבח אדמה תעשה לי" שמות כ, כא — שיהא מחובר מאדמה, שלא יבננו לא על גבי מחילות ולא על גבי כיפין קשתות!11ומשיבים: לא צריכא נצרכה אלא למקרה דבצריה בצורי שמיעט אותו את גודל המזבח, ובאותה קרקע שהיתה פעם צפונו של מזבח שחט.12ד ושבים לדון בעיקר דברי ר' יוחנן, שלדעת ר' יוסי המזבח כולו בצפון עומד, ונתברר כי ר' יוחנן אינו מסתמך על דברי ר' יוסי במשנתנו. אמר ר' זירא: וכי אפשר איתא להא שישנו למה שאמר ר' יוחנן ולא תנינא לה במתניתין שנינו את הדבר הזה במשנה?13נפק דק ואשכח יצא מחוץ לבית המדרש דקדק ומצא, דתנן ששנינו במשנה במסכת תמיד: ביררו משם מלשכת העצים עצי תאינה יפים לסדר על גבי המזבח מערכה שניה של עצים לקטרת כלומר, שממנה היו נוטלים גחלים להבעיר בהם את הקטורת. והיה מקום מערכה זו כנגד קרן מערבית דרומית של המזבח, משוך מן הקרן כלפי צפון ארבע אמות. ומסדרים שם עצים באומד שלפי האומדן ניתן להפיק מהם חמש סאין גחלים, ובשבת מסדרים שם עצים באומד שמונה סאין גחלים, משום ששם על אותה מערכה היו נותנין בשבת שני בזיכי לבונה של לחם הפנים. עד כאן לשון המשנה.14ומאי סימנא ומה הסימן כלומר, מהו עניינו של סימן זה שניתן למקום המערכה של הקטורת ולהקטרת בזיכי הלבונה? דבר זה לשיטת ר' יוסי היא, שמדגיש כי שני אלו צריכים להיעשות דווקא במקום מסויים זה, דתניא ששנויה ברייתא:15ר' יוסי אומר, זה הסימן יהא בידך: כל דבר הניטל בפנים בהיכל, על מנת לינתן בחוץ על המזבח — אינו נותן אותו במזבח אלא בסמוך לו שאין לפנים יותר ממנו, כלומר במקום הסמוך ביותר לפתח ההיכל.16וכיוצא בזה כל הניטל בחוץ על המזבח, על מנת לינתן לפנים — אינו ניטל מן המזבח אלא במקום שהוא סמוך לפנים שאין לפנים ממנו.17ומבררים: "כל הניטל בפנים לינתן בחוץ" מאי ניהו מהו זה? אילימא אם תאמר שמדובר בשירים של החטאות הפנימיות, הרי בהדיא כתיב בהו במפורש נאמר בהם: "אל יסוד מזבח העלה אשר פתח אהל מועד" ויקרא ד, ז, שצריך לשופכם על היסוד המערבי, הסמוך לפתח, ומדוע צריך ר' יוסי לתת סימן לדבר?18ותו ועוד, "כל הניטל בחוץ לינתן בפנים" מאי ניהו מהו הדבר? אילימא אם תאמר שהם גחלים של יום הכיפורים, שצריך ליטלם מצידו המערבי של המזבח — הלוא בהדיא כתיב בהו במפורש כתוב בהם: "ולקח מלא המחתה גחלי אש מעל המזבח מלפני ה'" ויקרא טז, יב, והוא הצד המערבי, הקרוב להיכל!19אלא כך צריך לפרש: כל הניטל בפנים לינתן בחוץ אלה הם שני בזיכי לבונה של לחם הפנים, שסבור ר' יוסי שצריך להקטירם בצד המערבי של המזבח החיצון. וטעמו, דגמרי שהם למדים משירים של דם החטאות הפנימיות, ושם נאמרו הדברים במפורש, כפי שנתבאר לעיל.20ומה שנאמר הניטל בחוץ לינתן בפנים הם גחלים דכל יומא ויומא של כל יום ויום, שמכניסים מהם להקטיר קטורת על מזבח הזהב, דגמרן שלמדים מגחלים של יום הכפורים, שנאמר בהם הדבר במפורש, כפי שנתבאר לעיל. הרי שר' יוסי נזקק לתת סימן למקומה של המערכה השניה לקטורת, ולומר גם כי שם מקטירים את בזיכי הלבונה, והוא כפי שעשה התנא במסכת תמיד, ומכאן שאותה משנה נאמרה לשיטתו.21ומעתה נברר, ומאי קסבר ומה הוא סבור? אי קסבר אם הוא סבור: כוליה כל המזבח כולו בדרום העזרה קאי הוא עומד, מאמצע העזרה ולדרום, נמצא שממול פתח ההיכל המצוי בדיוק באמצע העזרה שרוחבו עשר אמות, מצויות רק חמש האמות הצפוניות של המזבח, והואיל ואורכו של המזבח שלושים ושתים אמות, הרי אם רוצה לסדר את המערכה מול הפתח — עשרים ושבע אמות בעי למיתי צריך להיכנס מקצהו הדרומי של המזבח, ולא ארבע, כפי ששנינו22! ואי נמי קסבר ואם גם כן סבור הוא: קדושת ההיכל וקדושת האולם העומד בחזית ההיכל חדא קדושה אחת היא, ויכול לסדר את המערכה מול פתחו של האולם, שרוחבו עשרים אמה, חמש אמות נוספות לכל צד מעבר לפתחו של ההיכל, על כל פנים עשרים ותרתי ושתים אמות בעי מיתי צריך להיכנס מקצהו הדרומי של המזבח!23ואי קסבר וגם אם סבור הוא שהמזבח חציו בצפון העזרה וחציו בדרום כלומר, שש עשרה אמה לכל צד, בכל זאת חד סרי בעי למיתי אחת עשרה אמות צריך להיכנס מקצהו הדרומי כדי שתהיה המערכה מול פתח ההיכל! ואלא תאמר קסבר שסבור הוא: קדושת היכל ואולם חדא מילתא היא דבר אחד הוא, ופתחו של אולם מוסיף חמש אמות נוספות בדרום, על כל פנים שית בעי למיתי שש אמות צריך להיכנס מקצה המזבח, ולא ארבע!24אלא לאו האם לא נאמר כי טעם הדבר משום דקסבר שהוא סבור: כוליה כל המזבח בצפון קאי הוא עומד מאמצע העזרה וצפונה, ולפיכך רק חמש אמות דרומיות שלו נמצאות מול פתח ההיכל,25והני ואותן ארבע אמות שהמערכה מרוחקת מן הקצה הדרומי, הרי הן אמה יסוד ואמה סובב, ואמה מקום קרנות, ואמה מקום להילוך רגלי הכהנים בעבודתם. ודווקא שם היתה המערכה משום דכי מסגו לקמיה טפי שאם ירחיקו יותר, צפונה, אפילו אמה אחת נוספת תו ליכא שוב אין זה מול הפתח. נמצאת איפוא משנה כשיטת ר' יוסי, וממנה מוכח כי כל המזבח הוא בצד צפון, וכדברי ר' יוחנן.26אמר רב אדא בר אהבה: ניתן לדחות את ראייתו של ר' זירא, ולומר: הא מני זו, המשנה במסכת תמיד, כשיטת מי היא? שיטת ר' יהודה היא. דתניא ששנויה ברייתא, ר' יהודה אומר: מזבח ממוצע ועומד באמצע העזרה, חציו בצפון וחציו בדרום, ושלשים ושתים אמות היו לו, עשר אמות כנגד פתחו של היכל, אחת עשרה אמה מיכן, מדרום, ואחת עשרה אמה מיכן, מצפון, נמצא אורכו של מזבח מכוון כנגד רוחבו של היכל, שהיה אף הוא שלושים ושתים אמות.27ושואלים: סוף סוף לר' יהודה חד סרי בעי למיתי אחת עשרה אמות צריך להיכנס לכיוון צפון, ולא ארבע, כפי שהוכחנו. ואי קסבר וגם אם סבור הוא: קדושת היכל ואולם חדא מילתא היא דבר אחד הוא, וניתן לסדר את המערכה מול פתח ההיכל שהיה רחב חמש אמות נוספות לכל צד, על כל פנים שית בעי למיתי שש אמות צריך להיכנס, ולא ארבע!28ומשיבים: מי סברת הני האם סבור אתה שאותן ארבע אמות שאמרנו שצריך להתקדם כלפי צפון, הריהו בהדי יחד עם, כוללים בתוכם אמה יסוד ואמה סובב? לא, ארבע אמות שאמרנו הן בר חוץ מאמה יסוד ואמה סובב. כי מחשבים אותן ארבע אמות מקצהו הדרומי של ראש המזבח, ונמצא מקום המערכה מדוייק כנגד ההיכל. ושואלים: ומדוע צריך רב אדא בר אהבה להעמיד משנה זו כר' יהודה?29ונוקמה ונעמידה כדעת ר' יוסי, ונאמר שלדעתו המזבח בממוצע באמצע, וארבע אמות שהוזכרו אינן כוללות אמה יסוד ואמה סובב! ומשיבים: משום שר' יהודה שמענא ליה ממוצע בהדיא שמענו אותו במפורש אומר שמזבח היה ממוצע, ואין ראיה שכך היא גם שיטת ר' יוסי.30ורב שרביא אמר: הא מני משנה זו כשיטת מי היא? שיטת ר' יוסי הגלילי היא, דתניא ששנויה ברייתא: ר' יוסי הגלילי אומר, מתוך שנאמר: "ונתת את הכיור בין אהל מועד ובין המזבח" וגומר שמות מ, ז, ומצד אחר נאמר: "ואת
